"אריאל אמירי 
רוצה שתלכו לישון על מיטה מקרטון"

מה יש לך נגד עץ?

"שום דבר. אני פשוט חושב שבקרטון יש יתרונות רבים שעדיין לא השכלנו לנצל. תהליך הייצור בעץ צורך הרבה יותר משאבים. כדי להגיע למחיר ראוי צריך לעבוד בצורה ממוכנת ובכמויות ענקיות, וכתוצאה מכך יש פחות מבחר. התפיסה של ייצור מוצרים מקרטון אקולוגית יותר, כי בניגוד לעץ 80% מחומר הגלם ממוחזרים".

מה הביא אותך להתחיל לייצר רהיטים מקרטון?

"למדתי מדעי המחשב ומינהל עסקים. ההיי־טק לא עניין אותי, והחלטתי להיכנס לתעשייה המסורתית. אני דור שלישי - סבא שלי, שלמה כדורי, הקים מפעל לשילוט. בשנה האחרונה זיהיתי שינוי בתהליכי הייצור. זה איפשר ייצור בסדרות קטנות, ואפילו בבודדים, במחיר אטרקטיבי. שאלתי את עצמי אילו מוצרים אפשר לעשות עם זה מעבר למה שמקובל היום, שזה מתקנים לעמדות מכירה, והריהוט היה הדבר הבא מבחינתי. מעט מאוד עבודה נעשתה בעולם בעניין. היו מעצבים שהתחילו לעשות דברים בשנות ה–70–80, אבל זה לא הגיע לבשלות כי זה לא נתמך על ידי טכנולוגיה תואמת".

אז אתה בעצם מייצר פריטים להרכבה עצמית?

"הפריטים שלנו ב–e–gami הם מוגמרים, לא צריך לעשות עבודה כמו חיתוך. זה לא קיט של טיסן, שאתה מקבל תוכניות וחומרי גלם".

זה יותר כמו איקאה מקרטון.

"גם בתור איש טכני הרבה פעמים קשה לי להרכיב מוצרים של איקאה. זה ברמת מורכבות של איקאה, ואפילו יותר קל".

יש לך קטע עם קרטון.

"מה סקסי וכיפי בעיני ברהיטי קרטון? היכולת לשלב הדפסה גרפית על המוצר. זה מביא את הכוח של המהפכה של הדפוס הדיגיטלי למוצר צרכני המוני. מישהו שרוצה לעצב את הסביבה שלו ולהרגיש שייכות למוצר יכול לשלוח קובץ, ומחר נביא לו את הרהיט בהתאמה אישית. מבחינתי, העלות השולית של ההדפסה לא משתנה בין פריט יחידני לבין סדרות גדולות. המוצר שלי הוא מדיה להדפסה, לא משנה לו מה מודפס עליו. חוץ מזה שריהוט מקרטון זה קול קורא לאנשים לצייר ולקשט את הריהוט שלהם בעצמם, ולא מרגישים רע עם זה כי המחיר לא גבוה. זה להביא את עולם האופנה לריהוט. היום אתה קונה רהיט לחמש־עשר שנים. אצלי אין בעיה להחליף קולקציה כל חצי שנה. בנאדם קנה רהיט ב–350 שקל, זאת לא בעיה בשבילו להזמין חדש אם נמאס לו מהצבע".